המשחק Assassin’s Creed Nexus VR, הוא התגלמות של כל מה שחנונים של סדרת המשחקים הידועה Assassin’s Creed (AC) ייחלו לו, כמעט.

אתחיל ואומר שהסקירה הנ"ל מבוססת על חווית משחק דרך ה- Meta Quest 2, יכול להיות שב- Meta Quest 3 האיכות והביצועים יותר טובים - נא לקחת את זה בחשבון.

אז ככה, Assassin's Creed Nexus VR הוא משחק מטריף למי שרוצה לקבל מציאות מדומה כמה שיותר "מציאותית". כלומר, בלי רקטות על הגב וצניחה מחלליות. מי שתמיד חלם לקפץ בין גגות בפרקור, להתנקש בחמקנות ולטפס כמעט על כל דבר, זה המשחק בשבילו. בנוסף, עבור כל הפריקים של סדרת המשחקים הזו, Assassin's Creed Nexus VR מכיל בתוכו סצנות ודמויות שונות שבהן השחקן משחק: אציו (Ezio) מתנקש בטמפלרים בנונשלנטיות עם הפגיונות והחרבות ברחובות איטליה של הרנסנס, קסנדרה (Kassandra) והקשת בסכסוכים הפוליטים של אתונה העתיקה, וקונור (Conor) באמריקה הקולוניאלית. בשלושת הדמויות האלו משחקים לסירוגין על פני 16 משימות סה"כ, כ- 20 שעות - תלוי כמה רונדלים בא לכם לעשות על גגות הערים.

לטעמי, חברת יוביסופט (Ubisoft) עשו בשכל בגרסה הזו כשדבקו בדמויות הישנות, כמעין גרסת הסתגלות VR לקהל המתנקשים החובב את הסדרה, וגם למי שלא, יש טעימה מכמה עולמות - לסירוגין (שלא יהיה משעמם ונתעייף מאותה סצנה).

Assassin's Creed Nexus VR מתחיל כמובן בעלילה: אתם משחקים האקר שגוייס על ידי סוכן "אבסטרגו" (Abstergo) שרוצה לבנות מחשב על חלל מעולם אחר. לשם כך הוא צריך שתשיגו לו תוכניות לבניית המחשב על ידי שיטוט בזיכרון של מתנקשי עבר ידועים ואיסוף חפצים היסטוריים שמכילים חלק מהתוכניות הללו.

במשחק תתחילו קודם במשימות אימון שונות שמלמדות אתכם איך לזוז, לטפס, לקפוץ, לעשות פרקור ולהילחם. זה חלק די ארוך שבסופו של דבר הייתי צריך להתאמן עליו יותר. לקח לי יחסית הרבה זמן עד שלחצני השלטים נהיו לי אינטואיטיביים ועד שלמדתי לתפעל את הנשקים והשחקן כמו שצריך. משם כבר מתחיל המשחק בדמויות השונות.

הרעיון של המשחק מצוין וכך גם הביצוע, אבל כנראה שעבור ה- Meta Quest 2 המשחק הזה מותח את הגבולות קצת יותר מדי. אפשר להרגיש את זה במסכי הטעינה שעולים לעיתים קרובות וגורמים לכם לעמוד הרבה ולגרד בראש.

הגרפיקה די בסיסית, יש לפעמים קריסות מבאסות של המשחק (בסופו של דבר אתם נכנסים למציאות מדומה שבתוך מציאות מדומה - כשזה קורס זה כואב). עוד משהו מבאס זה שטיפוס על קירות הוא לא כל כך רציף - במיוחד כשאתם מנסים למשוך את עצמכם מעל קיר.

הקרבות אחד על אחד לעולם לא יפתיעו אתכם, האויב שמולכם תמיד יחזור על אותם מהלכים. כיף לירות חצים מרחוק, לזנק על אויבים מלמעלה עם פגיונות חשופים, אבל כמה אפשר לנהל דו קרב מונוטוני עם חרבות ? חשוב לציין שבמשחק הזה, חזרה היכולת לכייס ולהתחבא חברתית - משהו שבגרסאות האחרונות של AC אסרו.

הפרקור האוטומטי במשחק מדליק ביותר. לוחצים על A ורצים ומקפצים על גגות, חבלים, חלונות ומה לא - עד שמתעייפים וקופצים ראש לערימת חציר. שוב, השליטה הטכנית במשחק רחוקה מלהיות מושלמת.

לפעמים יהרס רצף הפרקור, לפעמים לא תתפסו על הקיר כמו שצריך ותיפלו, ולפעמים תרצו לתפוס חפץ שנמצא על השולחן ובטעות תתפסו את השולחן עצמו. אלו דברים שנובעים מדיוק והתפתחות טכנולוגית - כי נראה שבמשחק הזה השקיעו המון מזה.

אז למה זה צעד ענק ל- VR ? כי כמות הדמויות פה עצומה, המפות גדולות יותר מכל מפה שראיתי במשחק VR אחר, כמות הנשקים ענקית, ההרגשה לא מצועצעת והעלילה טובה - "של גדולים".