Skip to main content

תקשורת טווח אפס: מה זה NFC ואיך הוא עובד

 |  Yossi Demri

NFC הוא תקן לתקשורת אלחוטית שניתן למצוא ברוב המכשירים הסלולריים ובמיוחד במכשירים המיועדים לשוק הביניים ובמכשירי פרימיום. התקן הזה נהייה פופולרי בזכות הופעתן של מערכות תשלום מקוונות כמו סמסונג פיי (Samsung Pay) וגוגל פיי (Google Pay). סביר להניח שכבר שמעתם את המונח הזה בעבר אך לא בידיוק ידעתם מה זה NFC ואיך הוא עובד ? אז אנחנו כאן כדי להסביר.

התקני NFC או 'תקשורת טווח אפס' בעברית, מאפשרים תקשורת לטווח קצר בין מכשירים תומכים. זה דורש לפחות מכשיר אחד שמשדר את האות ואחד המקבל אותה. יש הרבה מכשירים שיכולים להשתמש בתקן NFC, כאשר חלק מהם יהיו פסיביים וחלק אקטיביים.

התקני NFC פסיביים כוללים תגים ומשדרים קטנים שיכולים לשלוח מידע למכשירי NFC אחרים ללא צורך במקור מתח חיצוני או אחד שמובנה בתוכם. עם זאת, הם אינם מעבדים מידע שנשלח ממקורות אחרים ואינם יכולים להתחבר לרכיבים פסיביים אחרים.

התקני NFC אקטיביים מסוגלים גם לשלוח וגם לקבל נתונים. הם יכולים לתקשר זה עם זה וגם עם מכשירים פסיביים. המכשירים הכי נפוצים כיום שבהם תוכלו למצוא התקני NFC הם טלפונים חכמים. קוראי כרטיסים ומסופי תשלום גם משתמשים בהתקני NFC אקטיביים.

איך NFC עובד

לאחר שהבנו מה זה NFC, הגיע הזמן להבין איך הטכנולוגיה הזו עובדת - ממש כמו תקנים אלחוטיים אחרים כגון בלוטות' (Bluetooth) ו- Wi-Fi, גם NFC עובד על אותו עיקרון של שליחת מידע באמצעות גלי רדיו. NFC מבוסס על טכנולוגיה ותיקה בשם RFID (זיהוי באמצעות תדרי רדיו), הטכנולוגיה הזו התפתחה כבר בסוף שנות ה- 60 אך לא נעשה בה שימוש נרחב בתקופה ההיא בגלל העלויות הגבוהות שלה.

יש הבדל עיקרי אחד בין NFC ל- Bluetooth/Wi-Fi והוא ש- NFC יכול גם לייצר זרמים חשמליים בתוך רכיבים פסיביים, בנוסף ליכולת של שליחת הנתונים. המשמעות של זה היא שמכשירי NFC פסיביים אינם צריכים מקור מתח. במקום, הם יכולים לעבוד באמצעות השדה האלקטרומגנטי אשר מופק על ידי התקן NFC פעיל כאשר הם נמצאים בטווח שלו. לרוע המזל, הטכנולוגיה הזו לא מספיק חזקה לטעינה אלחוטית של המכשירים החכמים שלנו.

שדות אלקטרו מגנטיים יכולים לשמש להעברת מידע וזרמים

קרדיט תמונה: androidauthority

העברת הנתונים ב- NFC מתבצעת בתדר 13.56 מגה-הרץ והיא מגיעה למהירויות של 106, 212, או 424 קילו-בייט לשנייה. מהירות זו מספיקה כדי להעביר אנשי קשר, תמונות, קבצי מולטימדיה או הרשאות דיגיטליות. כדי לקבוע איזה סוג של מידע יעבור בין המכשירים, תקן NFC כולל כיום שלושה מצבי עבודה:

1. מצב העבודה הנפוץ ביותר בטלפונים חכמים כיום הוא מצב עמית לעמית (peer-to-peer). מצב זה מאפשר לשני מכשירים תומכי NFC להעביר ביניהם פיסות מידע שונות. במצב הזה, שני המכשירים עוברים ממצב אקטיבי בעת שליחת הנתונים למצב פסיבי בעת קבלת הנתונים.

2. מצב הקריאה/כתיבה לעומת זאת, הוא מצב העברת נתונים חד כיווני. המכשיר האקטיבי, שהוא הטלפון החכם למשל, מתחבר למכשיר אחר על מנת לקרוא ממנו מידע. אגב, פוסטרים חכמים גם משתמשים במצב הזה.

3. מצב הפעולה האחרון יכול לשמש להדמיית כרטיסים חכמים. NFC יכול לתפקד גם ככרטיס אשראי חכם שבאמצעותו ניתן לבצע תשלומים או להשתמש בו כדי לנסוע בתחבורה ציבורית.

ההבדלים בין NFC לבלוטות'

המשתמש הממוצע עלול לחשוב שתקן ה- NFC הוא מיותר לגמרי, מפני שכיום כל המכשירים הסלולריים (ולא רק הם) מציעים תמיכה בבלוטות'. יחד עם זאת, יש מספר הבדלים טכניים משמעותיים בין השניים - הבדלים אלה מעניקים ל- NFC כמה יתרונות בנסיבות מסוימות.

היתרון המרכזי של NFC הוא בצריכת החשמל - הוא צורך פחות חשמל בהשוואה לבלוטות' וזה הופך אותו לתקן המושלם עבור מכשירים פסיביים, כמו תגי הפרסום שהזכרנו קודם לכן. NFC מצוין לשימושים הללו מפני שהם יכולים לעבוד ללא חיבור לחשמל.

עם זאת, לחיסכון בחשמל יש גם כמה חסרונות גדולים: החיסרון הבולט ביותר הוא טווח השידור הקצר לעומת הטווח של הבלוטות'. בעוד ש- NFC עובד בטווח של כ- 10 ס"מ, טכנולוגיית בלוטות' יכולה להעביר נתונים למרחק של 10 מטרים לכל הפחות.

חיסרון נוסף הוא המהירות - NFC הרבה יותר איטי מבלוטות'. הוא מסוגל להעביר נתונים במהירות מקסימלית של 424 קילו-בייט לשנייה, לעומת 2.1 מגה-ביט לשנייה עם בלוטות' 2.1 למשל או במהירות של 1 מגה-ביט לשנייה כאשר מגדירים את הבלוטות' למצב חיסכון באנרגיה.

ל- NFC יש עוד יתרון אחד - קישוריות מהירה יותר. בגלל השימוש בצימוד אינדוקטיבי והיעדר הצורך בצימוד ידני, לוקח פחות מעשירית השנייה ליצור חיבור בין שני מכשירים. פשוט מצמידים את שני המכשירים אחד לשני ושנייה לאחר מכן הם כבר מחוברים. בעוד שהתקני בלוטות' מודרניים מתחברים אחד לשני בצורה די מהירה, NFC עדיין שימושי בתרחישים מסוימים ובעיקר לתשלומים באמצעות מכשירים ניידים.

שירות התשלומים של גוגל, סמסונג ואפילו אפל משתמשים ב- NFC, אם כי שירות התשלומים של סמסונג עובד קצת אחרת. בעוד שבלוטות' עדיף על NFC בהעברת קבצים, חיבור לרמקולים ועוד, אנו צופים כי ל- NFC תמיד יהיה מקום בעולם בזכות ההתפתחות של תחום התשלומים באמצעות מכשירים סלולריים.

| אולי יעניין אותך גם