לאחר הייפ אדיר שנבנה בשנים האחרונות, עם תקציב של מעל 30 מיליון יורו, סוף סוף אנו מקבלים את משחק ההרפתקאות העתידני של קוואנטיק דרים Quantic Dream שנקרא Detroit: Become Human. לאחר משחקים מרשימים שהם פיתחו כמו "Heavy Rain" ו- "Beyond Two Souls" הציפיות בהחלט היו גבוהות ובצדק.

אז מה הסיפור בעצם של המשחק דטרויט ?

נתחיל בעלילה, אם זה לא ברור מאליו היא מתרחשת בדטרויט, בעתיד הלא רחוק של שנת 2038. העולם והנוף נראים בדיוק כמו תקופתנו אך יש תוספת אחת קטנה של רובוטים ואנדרואידים (רובוטים דמויי אדם) בעולם. תפקידם הוא בעצם לשרת את בני האדם ולשפר את איכות חייהם מצד אחד, אך מצד שני הם ממלאים המון תפקידים שגוזלים את עבודתם של בני אדם אחרים ולעיתים אף יש אנדרואידים "תועים" שהחלו לפתח מודעות ומנסים לערער את הסדר והביטחון הציבוריים. מהסצנה הראשונה במשחק אנו נחשפים להתנגדות הרבה מצד בני האנוש לנוכחות האנדרואידים וזה בעצם מה שקובע את הטון במשחק ואת הבסיס לקונפליקטים בין השניים.

המשחק מתמקד בשלושה אנדרואידים שאנו נגלם במהלך המשחק כאשר כל שלב נדלג ביניהם (אלא אם חלילה הם מתו בגלל ההחלטות שלכם). הראשון הוא קונור Connor, חוקר משטרתי שתפקידו לעצור אנדרואידים "תועים" שסטו מהתכנית שהוגדרה להם. מהרגע הראשון אנו נכנסים לאקשן כאשר עלינו לנטרל תקרית בה מעורבת בת ערובה שנחטפה על ידי אנדרואיד "תועה" ועלינו לבצע החלטות מהירות. האנדרואידית השנייה אותה נגלם היא קארה Kara, משרתת של גבר מובטל ואלים שחי עם בתו, אליס Alice. קארה מתחילה לפתח מודעות ומצפון לאחר שאליס מותקפת על ידי אביה שעבר התקף זעם. קארה לוקחת את אליס ושניהן בורחות לקנדה, שם הן יהיו בטוחות יותר כי החוקים נגד אנדרואידים עוד לא נחקקו שם.

קונור, קרדיט תמונה: playstation.com

הסיפור השלישי בעלילה הוא סביב מרקוס Markus, דמות שמגולמת על ידי שחקן שאני בטוח שמוכר לחלקכם - ג'סי וויליאמס Jesse Williams מהאנטומיה של גריי. מרקוס הוא מטפל סיעודי של צייר זקן ועשיר, במשימות הראשונות תצטרכו לעשות דברים דיי משעממים כמו להגיש ארוחת בוקר או לסחוב את האדון שלכם מהמיטה לכיסא הגלגלים שלו, כן אני יודע שזה נשמע אדיר לעשות את כל הפעולות הללו, אבל זה משתפר, אני מבטיח. המשחק "באמת מתחיל" כאשר אנו מגלים את שליו, הבן של הצייר, שמגיע כדי לגנוב ציורים על מנת שיוכל למכור אותם כדי לקנות לעצמו סמים. מתנהל קונפליקט בין מרקוס לליו שבמהלכו הצייר הזקן מקבל התקף לב ומת. כאשר השוטרים מגיעים, ליו אומר שמרקוס אחראי למוות ובתגובה השוטר יורה למרקוס בראש במקום ללא שום הצדקה (כבר אמרתי שאין יחסים כאלה טובים בין בני אדם לאנדרואידים, נכון ?).

סוף מעשה במחשבה תחילה

החלק הכי משמעותי במשחק הוא העלילה המשתנה בהתאם לכל החלטה ופעולה שתעשו. לאחר כל משימה תוכלו לראות סוג של "אילן יוחסין" שיראה לכם אלו סצינות או חלקי סיפור פספסתם כדי שתוכלו לשחזר את המשימות ולשנות את סופן. פרט מעניין נוסף הוא העובדה שאם באיזשהו שלב אחד מהגיבורים שאנו נגלם ימות, עלילת המשחק תשתנה בהתאם ותמשיך בלעדיה ללא אפשרות של "גיים אובר Game Over" וחזרה לצ'קפוינט האחרון.

מבחינת ביצוע המשימות, המפתחים דאגו לאתגר אותנו בשלל מכניקות. ישנן משימות שבהן תצטרכו להיות זריזים בלחיצה על הכפתורים כמו לשלוף נשק או להתחמק מפגיעות. משימות שבהן נצטרך ללחוץ על מספר כפתורים במקביל גם עלולות לאתגר מכיוון שעלינו גם לבצע משימות בחלון זמן מסויים, אחרת כל העלילה תשתנה ובדרך כלל לרעה. מנגנוני המשחק האלה דיי מוכרים ולא מחדשים לנו יותר מידי, ומה שדווקא היה מאוד מרענן הוא האפשרויות הרבות שיש לנו לכל משימה, נוכל ליצור אינטרקציה גם עם דברים שוליים בעלילה שיכולים להתפתח ולעורר עניין. המשחק מנצל את כל הפיצ'רים שהשלט של הפלייסטיישן יכול לבצע, כמו ניצול חיישני התזוזה בתוך השלט, אנחנו רגילים להשתמש בזה בדרך כלל כמו הגה במשחקים מסויימים. אז במקרה שלנו, כאשר נגלם את קארה לדוגמא, נוכל להתקדם במשחק רק לאחר שנמזוג קפה לאדון שלנו על ידי הטיית השלט בתנועת מזיגה.

וואו זה נראה כל כך טוב !

אני אחד כזה שתמיד יעדיף את חווית המשחק על פני הגרפיקה, אבל הפעם אי אפשר היה להתעלם מההשקעה האדירה של המפתחים בויזואליות של המשחק. אפילו המסך הראשי שאומנם על פניו נראה פשוט וחסר חשיבות, מהפנט באופן בלתי רגיל. מעבר לעובדה שהם גייסו שחקנים מוכרים לדמויות במשחק ופיתחו דמויות שנראות בדיוק כמו האנשים האמיתיים, זוויות הצילום ותשומת הלב שהעניקו לפרטים הקטנים הם בהחלט מרשימים מהרגע הראשון שהתחלנו לשחק במשחק וראוי לציין זאת.

רגעי המתח במשחק

לסיכום, המשחק Detroit: Become Human מביא לנו הצצה קטנה לעתיד ונותן לנו פרספקטיבה על עולם שבו רובוטים ואנדרואידים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, לטוב ולרע. מבלי לתת ספוילרים, התרשמתי מאוד מהטוויסטים שיש בעלילה ולא מעט פעמים מצאתי את עצמי מתחרט על החלטה שלכאורה הייתה מינורית אבל הסתבר שהייתה הרת גורל להמשך העלילה. המשחק יבחן הרבה פעמים איך אתם פועלים תחת לחץ ולא ייתן לכם למצמץ לרגע אחד. במובן הפילוסופי של המשחק אפשר לדון שעות וזה מעניין מאוד לראות כיצד בעתיד האדם יידע לתכנת תודעה או מצפון לאותם אנדרואידים. מה שמוביל לשאלה נוספת, אם וכאשר זה יקרה, איך ניתן יהיה למנוע מהם להשתלט על בני האדם ? בדטרויט נראה שלכל אחד מהאנדרואידים ארע איזשהו אירוע טראומטי שגרם להם לשבור את קיר המודעות. המשחק הזה לא ייתן לכם רק שעות של הנאה אלא גם יגרום לכם להרהר קצת ולחשוב מחשבות פילוסופיות עם עצמכם על מה יכול להיות פה בעוד 20 שנה.