Life Is Strange: True Colors או בתרגום לעברית "החיים מוזרים: צבעים אמיתיים" הוא משחק הרפתקאות שמבוסס על עלילה שמשתנה ומסתעפת בהתאם לכל החלטה שאנו לוקחים. מערכות היחסים השונות שנפתח עם שאר הדמויות ישתנו ויתפתחו גם הן לאורך הדרך לפי המשפטים שנאמר והבחירות שנעשה. לכן, זה מאוד חשוב לשים לב גם לפרטים הקטנים שעלולים להשפיע על האינטרקציות עם אותן דמויות המשנה שנפגוש.

המשחק פותח על ידי Deck Nine שידועים גם בהשתתפותם בפיתוח של משחק מצליח אחר, Ratchet & Clank. חברת ההפצה של המשחק, Square Enix, מפורסמת בזכות סדרת משחקים אחרת שבטח שמעתם עליה מתישהו בעבר, אני מדבר כמובן על Final Fantasy. שילוב הכוחות הייחודי של שתי החברות המוצלחות הללו, יפתח ציפיות אצל כל גיימר ואני שמח שהפעם לא התאכזבתי.

מה היה לנו עד היום

Life Is Strange או בקיצור LIS, ממשיך את ההצלחה של המשחקים הקודמים בסדרה, אך הפעם מתחילה עלילה חדשה לגמרי. למרות שזה החלק השלישי בסדרה, "צבעים אמיתיים" לא מצריך ידע מוקדם על אירועי המשחקים הקודמים והוא מזמין אליו שחקנים ותיקים וחדשים כאחד.

הרעיון המרכזי בסדרת המשחקים הזו הוא שהגיבורים שלנו מפתחים יכולות על-אנושיות וסביב אותן יכולות העלילה נרקמת. במשחקים הקודמים היכולות של הדמות הראשית היו במקרה אחד לראות את העתיד או לעוות את קו הזמן (מאוד מזכיר את הסרט "אפקט הפרפר" למי שמכיר), במקרה אחר זה היה היכולות לפתח כוחות טלקינטיים (להזיז דברים בכוח המחשבה).

הפעם אנו יכולים לזהות את הרגשות של כל בן אדם שנמצא לידנו, וכאן נכנס הקטע של הצבעים... בכל פעם שנראה הילה מסוימת זוהרת ועוטפת את הדמויות האחרות במשחק, ההילה תהיה בצבע מסוים וכל צבע מייצג רגש אחר: זה יכול להיות כעס, עצב, קנאה, שמחה וכו'. במידה ונתקרב עוד יותר לדמות, נוכל אפילו להכניס את עצמנו לראש של אותה דמות וממש לחוות בדיוק את מה שהם מרגישים ובאותה עוצמה.

אז מה הסיפור

אנו מגלמים את אלכס צ'אן (Alex Chen), אישה צעירה (או אולי נערה מתבגרת, שעדיין אני לא סגור על הגיל שלה) שהגיעה לעיירה הייבן (Haven) שבה גר אחיה הגדול גייב (Gabe). אלכס ואחיה לא גדלו ביחד מכיוון שהיא עברה במהלך ילדותה בין כמה משפחות אומנות וגייב שהה לתקופה מסוימת במוסד לעבריינים צעירים.

בשלב הראשוני זה בערך כל מה שאנו יודעים על היחסים ביניהם ואני כמובן לא מתכוון לחשוף ספוילרים. למרות שבעצם אני לא יודע אם אני יכול לספר לכם ספוילרים לאורך הסיקור כי כמו שכבר הבנתם, כל החלטה שנבצע תשנה את כל העלילה. אני מאוד מקווה (ואני די בטוח שזה מה שיקרה) שגם אתם תיתקלו במצבים שבהם ייקח לכם לא מעט זמן כדי להחליט לאיזה כיוון אתם רוצים לקדם את סיפור העלילה.

דמות נוספת שתיקח חלק אינטגרלי בעלילה היא ריאן (Ryan), חברו הכי טוב של גייב שלאורך העלילה גם מפתח יחסים קרובים עם אלכס. האם זה יתפתח למשהו רומנטי ? האם הם רק יהיו ידידים טובים ? ההחלטות שלכם ינווטו את רמת הקרבה ביניהם וכמה רחוק מערכת היחסים הזו תוכל להגיע.

המשחק מחולק לחמישה פרקים שכל אחד מהם לוקח חלק באותה עיירה. אנו נכנסים לעניינים כבר בפרק הראשון אל תוך מקרה די מצער ועלינו לנצל את היכולות הייחודיות שלנו כדי להבין איך זה קרה ומי היה אחראי למקרה הזה. דרך קריאת המחשבות והרגשות של תושבי העיירה, אנו לאט לאט מקלפים עוד ועוד שכבות ומגלים כל מיני סודות, תככים ומזימות שקשורים כמעט לכל אחד מהתושבים. בסופו של דבר ההרגשה הפנימית של כל אחד תגרום לו לבחור במי להאמין ועל מי צריך לשים עין.

בסוף כל פרק תוכלו להשוות את הביצועים שלכם לקהילת הגיימרים ששיחקו כבר באותו פרק ולראות כמה אנשים לקחו את אותן החלטות שאתם לקחתם.

גרפיקה וסאונד

אני בטח לא מחדש לכם שמשחק טוב הוא כזה שלא רק כיף לשחק בו, אלא הוא גם כזה שמצליח לעורר בכם רגשות ותחושות חזקות בזמן שאתם משחקים. לכן, אני חייב לציין ולשבח את הפסקול שהוא לא פחות ממדהים. לאורך המשחק ובעיקר בקטעי המעבר שלו, שולבו שירים שהותאמו באופן מושלם לקו של העלילה (במיוחד בקטעים העצובים\מרגשים). כל שיר הכניס אותי עוד יותר עמוק לסיפור ועזר לי להבין יותר על מה לעזאזל היה כל ההייפ סביב סדרת המשחקים הזו לפני שהתחלתי לשחק.

אם להתייחס לפן הויזואלי של LIS אז אני לא אשקר, ציפיתי ליותר. בתור משחק שהושק לדור החדש של הקונסולות ולא כגרסה משודרגת של פלייסטיישן 4, הייתי מצפה לביצועים גרפים מרשימים יותר. הנופים נראים די מיושנים כאילו נלקחו מהעשור הקודם, הבניינים לא נראים מלוטשים מספיק וגם התנועתיות של הדמויות לא נראית טבעית אלא די מכנית וקשיחה.

לעומת זאת, הבעות הפנים של הדמויות נראות ממש אמינות ואמיתיות, קל לזהות מתי דמות עצבנית או עצובה ומתי היא שמחה, וזה בהחלט עוזר לנו כדי להניע את העלילה באופן חלק ואינטואיטיבי יותר. אותם ניואנסים עוזרים לנו להתחבר ולהזדהות עם הדמויות באופן שלם יותר. תראו, לא התכנסנו כאן כדי להתרשם מאיך המפתחים יודעים לעצב בניינים ונופים, אלא איך חווית המשחק עוברת ולכן אני בהחלט יכול לסלוח להם על החסרונות כי הם לא פגעו בחוויה שלי בצורה יוצאת דופן.

החיים אולי מוזרים אבל הם לא כאלה קשים

בואו נשים את הקלפים על השולחן, המשחק הזה לא קשה בכלל בפן הטכני. זה לא שיש כאן קומבואים של כפתורים (שילובי כפתורים) שצריך ללחוץ עליהם או בוסים אכזריים שדורשים עשרות ניסיונות כדי להביס אותם. לדעתי, האתגר כאן הוא יותר פסיכולוגי/מנטלי. לאורך המשחק אנו מתחברים לדמויות מסוימות ולעיתים יהיה עלינו לקחת החלטות שעלולות לסיים את דרכן בעלילה וכך לעצב את הדמות שלנו ואת המשך הסיפור. בנוסף, אנו צריכים להתמודד עם מצבים נפשיים שאנו יכולים להיחשף אליהם גם בעולם האמיתי, כמו: התמכרויות, דיכאונות, חרדה וכו' ,שהם אתגרים לא קלים בפני עצמם.

אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אז אני חייב להדגיש שכדי ליהנות ממשחקים מסוג זה, צריך ממש לזרום עם כוונת המשורר. כלומר, להיכנס לתוך הסיפור, להתחבר לדמויות ולקחת בכובד ראש כל החלטה. אם אתם מסוג הגיימרים שצריכים את הריגוש המהיר ובכל סרטון מעבר אתם לוחצים על כל הכפתורים כדי לדלג עליו ולחזור לאקשן, אז אני די בטוח שאתם פחות תתחברו למשחק הזה. חשוב שתבינו שאתם צריכים לאמץ את סגנון המשחק הזה אל ליבכם ולהתחבר לקצב האיטי יחסית של LIS, ולדעתי, זה שווה את זה.

אין לי ספק בכלל שאם שיחקתם כבר בעבר במשחקים של LIS, אתם תרוצו לרכוש את המשחק הזה. לדעתי, משחקים כאלה הם טעם נרכש ולא מתאימים לכל אחד. אני באופן אישי מתכוון להמליץ עליו לחצי מהחברים שלי (כי החצי השני יצחק עליי שאני מתרגש ממשחק מהז'אנר הזה).

תודה לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של Life Is Strange: True Colors בישראל.

קרדיט תמונות: Square Enix