אחד המשחקים הכי מצופים של השנה סוף סוף הגיע ואני פה כדי לספר לכם האם היוצרים הצליחו להתעלות על המשחק הקודם. המשחק ספיידרמן הראשון, שיצא לפני שנתיים על ידי הסטודיו Insomniac, נחשב בעיני רבים כאחד מהמשחקים הכי טובים שיצאו בשנים האחרונות. לשמחתנו, חווית המשחק השוטפת עדיין מצוינת והנוף של ניו יורק עדיין נראה מדהים כשאנו מרחפים בין הבניינים.

לאלו מכם שלא עוקבים אחרי סיפורי הקומיקס של מארוול (Marvel) כנראה שמעולם לא שמעתם על מיילס מוראלס (Miles Morales). הוא הוצג באופן רשמי בשנת 2011 בקומיקס של Ultimate Marvel, יקום מקביל שאינו קשור לקו העלילה שמלווה את העולם של מארוול שכולם מכירים.

אז באותו עולם מקביל, פיטר פארקר (Peter Parker) מת ואת התפקיד בעל האחריות הגדולה, לוקח עליו מיילס מוראלס. אם יורשה לי להיות כנה וקצת ציני, הסיבה העיקרית שהמציאו ספיידרמן חדש הוא כדי לאפשר לגיבור העל להיות נגיש יותר לאוכלוסיות הלטיניות והשחורות של ארה"ב - מוראלס הוא שם לטיני בעוד צבע עורו הוא שחור. זה לא סוד שהם יודעים לעשות כסף שם במארוול, גם אם זה אומר להמציא עולם חדש ולהרוג את אחד מהשמות הכי מפורסמים בעולם הקומיקס, פיטר פארקר.

עם כוח מחשמל באה אחריות מחשמלת

אם משחק הספיידרמן הקודם שאב השראה מבאטמן: ארקהם נייט (Batman: Arkham Knight) בכל מה שקשור למנגנון הלחימה וההגנה, הייתי אומר שהפיצ'רים החדשים אצל מיילס מוראלס שואבים השראה ממשחקים כמו Infamous ו- Watch Dogs. אחת מהאפשרויות החדשות של מיילס היא היכולת לעבוד עם חשמל ממש כמו הגיבור במשחק Infamous.

בכל כמה משימות, אתם תמצאו את עצמכם מטעינים גנרטור תקול שמשבש את תפקודה של העיר או מצד שני, שואבים את הכוח החשמלי מגנרטור שמשרת את כוחות הרשע. היכולות האלקטרו-מגנטיות של מוראלס באות לידי ביטוי גם במכות עוצמתיות ומחשמלות שהוא מנחיל לאויביו. לא תוכלו להשתמש באותן מכות מתי שתרצו, יהיה עליכם "לטעון" אותם על ידי יצירת קומבו מספיק ארוך.

כוח על ייחודי נוסף הוא היכולת של מיילס להפוך את עצמו לבלתי נראה לכמה שניות והאפשרויות לנצל את הכוח הזה למשימות חשאיות הן אדירות. ככל שתתקדמו במשחק תוכלו לשפר את היכולות שלכם ולהוסיף מהלכים חדשים שיהפכו כל קרב למופע פירוטכני מחשמל.

גיימפליי ועלילה

העלילה ממשיכה פחות או יותר מאיפה שהמשחק האחרון נגמר, כשאנו מגלים שיש עוד מישהו שקיבל ביס מעכביש ועכשיו גם יכול לטפס על קירות. לאלה מכם שלא יצא להם לשחק במשחק או אלה שרוצים לרענן את הזיכרון, בתפריט הראשי תמצאו סרטון שייתן לכם תזכורת על אירועי הפרקים הקודמים.

מבלי לתת ספויילרים, העלילה מתחילה בכך שפיטר פארקר מחליט לקחת חופשה של כמה שבועות ומשאיר את העיר בידיים של הספיידרמן הטירון, מיילס מוראלס. מיילס בעצמו מתמודד עם בעיות אישיות משל עצמו, הוא ואימו בדיוק עברו להתגורר בהארלם לאחר שמיילס התייתם מאביו במשחק הקודם וכעת הוא עוד צריך להתרגל לתפקיד החדש. העלילה רצופה בטוויסטים שלא יביישו טלנובלה טורקית ובגלל זה נראה לי גם שקצת הלכתי לאיבוד. היו שלבים במשחק שבהם לא הבנתי אם אני בעד או נגד דמויות מסוימות בעלילה.

במשימות הראשונות אנו חווים ביחד עם מיילס את הקשיים שהוא עובר כגיבור-על חסר ניסיון. זה קצת משעשע לראות איך מיילס מתקשה לדלג בין בניינים באופן חלק כמו שהתרגלנו מספיידרמן. לראות את מיילס מרחף באוויר כאשר הוא לא נתלה על הקורים שלו, נותן תחושה שהוא בכל רגע הולך להתרסק.

הסיפור הראשי די קצר יחסית ותוך פחות מעשר שעות משחק סיימתי אותו כאשר שיחקתי ברמה הכי קשה. עם זאת, יש עוד מגוון לא קטן של משימות צד ברחבי העיר שעלולות להיות די מאתגרות. לדוגמה: משימות שבהן צריך לחסל כנופיה של עשרות אויבים ברמת קושי שונה. חלקם חסינים למכות מסוימות שלכם, חלקם צלפים שנמצאים ממש רחוק מכם וכל כדור שיפגע בכם יעשה נזק כבד.

כדי להקל על המטלה הקשה של הגנה על העיר, חברו של מיילס, גאנקה לי (Ganke Lee), פיתח אפליקציה שבה כל אזרח יכול לבקש את עזרתו של ספיידרמן. חלקן מגוחכות כמו לעשות סלפי עם מעריץ (אני לא צוחק) או להציל יונים שברחו לאיזה תושב (אני ממש לא צוחק), אך חלקן מהנות יותר כמו הצלת חנות משוד או מרדף אחר רכב גנוב. דרך אגב, גאנקה לי הוא קוריאני למי שהרגיש שחסר לו טאצ' אסייתי למיעוטים המשולבים בעלילה.

חלק חשוב נוסף שגאנקה עוזר לנו איתו הוא עם חליפות חדשות, ככל שנעלה בשלבים נפתח עוד ועוד חליפות שכל אחת מהן יכולה לשנות את האופן שבו אתם משחקים. אחת החליפות מדמה את עולם הקומיקס, כך שבכל מכה שתנחילו על האויב, יקפוץ טקסט של "ZAP" או "KABLAM". יש מספר לא קטן של חליפות אותן ניתן לפתוח ואין ספק שזה מעצים את חווית המשחק.

חשוב לציין את רמת הקושי של המשחק, מכיוון שבספיידרמן הקודם, גם ברמה הכי קשה לא גיליתי כל כך הרבה אתגרים, שמחתי לגלות שאכן יש אתגר במספר מסוים של משימות שנפסלתי בהן לא מעט. בנוסף, כמו בהרבה מאוד משחקים, לאחר שתסיימו את המשחק יהיה לכם את האפשרות להתחיל את הסיפור מההתחלה ברמת קושי אפילו יותר קשה.

אם הייתי צריך לשים את האצבע על חסרונות במשחק הייתי מתייחס תחילה לעובדה שהפסקול ממש מאכזב. אין מוזיקה כמעט והדבר היחיד שאנחנו שומעים חוץ מהרעשים העירוניים של תנועת הרכבים הוא שני פודקאסטים - האחד הוא של איזה עיתונאית\בלוגרית והשני הוא של ג'יי ג'ונה ג'יימסון (J. Jonah Jameson), העורך של העיתון המקומי, הדיילי ביוגל (Daily Bugle) הידוע בסלידתו לספיידרמן ומלכלך עליו כאוות נפשו בפודקאסט.

תבינו מה הבעיה בעיניי, אנחנו מגלמים דמות שגדלה בניו יורק, לכאורה בירת ההיפ הופ העולמית. גיבור המשחק הוא חצי לטיני וחצי שחור, אלה שני מיעוטים בארה"ב שהמוזיקה היא הלב הפועם בתרבויות הללו, ובכל זאת, אין פזמון אחד אפילו שנוכל לשמוע בזמן שאנחנו מדלגים בין בניינים בדרך למשימתנו הבאה. חדי העין ישימו לב שבקטעי המעבר, מיילס לפעמים מסתובב עם אוזניות על ראשו וכן אפשר לשמוע מוזיקה עמומה מבצבצת מהאוזניות. מאכזב!

חשוב לציין מספר דברים לגבי הביקורת - הראשון הוא שהמשחק שוחק בפלייסטיישן 4, אז לא חוויתי את כל הפוטנציאל שגלום במשחק. אחת הסיבות שמיילס מוראלס מקבל הייפ כזה גדול הוא בזכות הפיצ'רים שיש דווקא בפלייסטיישן 5 שמשנים לגמרי את החוויה. יש לדוגמה את ה- Haptic Feedback שבו אנו חשים באמצעות השלט אלמנטים במשחק. הכוונה היא שאם לצורך העניין יורים עלינו טיל או זורקים רימון, אנו נרגיש ויברציות בשלט מהכיוון בו מגיע האיום. זה כמובן אפילו לא קצה הקרחון בכל מה שקשור לחווית המשחק של פלייסטיישן 5, אבל את זה נשאיר לכתבה אחרת.

רגע ההכרעה

תראו, מיילס מוראלס נכנס לנעליים די גדולות (תרתי משמע) שהשאיר המשחק של ספיידרמן ששוחרר לפני שנתיים. הפיצ'רים הכי מהנים בספיידרמן (הישן) היו הריחוף בין גורדי השחקים של ניו יורק, הקומבואים המטורפים שהיינו יוצרים בקרב, וכמובן, השימושים השונים בקורי העכביש. לשמחתי, קיבלנו את זה גם פה בתוספת של יכולות חדשות המעניקות מימד חדש ומרענן למשחק שכבר היה טוב מלכתחילה.

למרות שסרטוני המעבר לא מספיק מרתקים והבדיחות של מוראלס קלישאתיות במקרה הטוב, המשחק מספק את הסחורה. אני יכול להתעלם מהעובדה שאין מוזיקה כי באנו להביא מכות ולהציל את העיר, ולא לערוך את המצעד של גלגל"צ. השובבות הנערית שמאפיינת את ספיידרמן מלווה גם את מיילס מוראלס, ואם להיות כנה, אני מודה שזה די חמוד לשמוע את מיילס אומר לאמא שלו שהוא יביא חלב בדרך הביתה כשהוא בעיצומו של קרב או מרדף אחרי פושעים.

לכן, בין אם אתם חובבי קומיקס או לא, זה משחק שכל גיימר יכול ליהנות ממנו וזה לא משנה באיזה קונסולה אתם משתמשים (אבל עדיף את פלייסטיישן 5).

תודה ענקית לישפאר ששלחה לנו את המשחק לסקירה.