קאליסטו פרוטוקול (The Callisto Protocol) הוא משחק הישרדות/אימה/מדע בדיוני שמתיימר לקחת את כל מה שטוב בסדרת Dead Space ולשדרג את זה בעוד כמה רמות. אז אם יש לכם לב חלש או הקיבה שלכם רגישה למראות מחרידים של גופות מרוטשות, אני ממליץ לכם לחזור מהר לאתר שממנו באתם, כי אני חושב שהמשחק הזה לא בשבילכם.

אז מה הסיפור

השנה היא 2320 ואנחנו מגלמים את ג'ייקוב לי (Jacob Lee), טייס תובלה שהיה אמור להעביר איזה מטען סודי כלשהו, אך לאחר שהמטוס שלו מתרסק ושותפו נהרג, הוא מגיע באופן מסתורי אל כלא שנקרא "ברזל שחור" (Black Iron). בכלא נמצא על הירח קאליסטו, שזה אחד הירחים שנמצאים סביב כוכב יופיטר (באמת, בדקתי).

הדמות מגולמת על ידי השחקן המוכר, ג'וש דהאמל (מהסרט "רובוטריקים") וכמו שניתן לנחש, המטרה שלנו היא כמובן להימלט מהכלא בחתיכה אחת.

על הדרך אנחנו חוקרים ומגלים סודות אפלים על דברים מזוויעים שקרו בתוך כותלי הכלא על ידי מנהל הכלא והצוות הסדיסטי שלו. הסוד העיקרי שאנו מנסים לגלות הוא על התפשטות של וירוס שהופך את האסירים והסוהרים למפלצות מבחילות עם נחישות בלתי מוסברת להרוג בני אנוש. מבלי לספיילר יותר מידי על העלילה, אספר שבעזרת צ'יפ מיוחד שהושתל בעורף שלנו, אנו יכולים בין היתר לתקשר עם אסיר ותיק שמנסה גם לברוח מהכלא והוא מלווה אותנו לאורך המשחק. אותו צ'יפ הוא גם מד החיים שלנו שכאשר הוא בצבע ירוק אנו בריאים ובמידה והוא מגיע לאדום, אנחנו כבר מפלרטטים עם מלאך המוות.

בוא'נה, זה מוכר לי מאיפשהו

אי אפשר לדבר על קאליסטו פרוטוקול מבלי להזכיר את דד ספייס (Dead Space), אחד ממשחקי האימה-מדע בדיוני הכי מוכרים ואהובים מבית היוצר של EA. קל לראות הרבה מאוד נקודות דמיון בין 2 המשחקים ומפתיע מאוד לגלות שזה לא המשך ישיר לסדרה. הסיבה כנראה קשורה לעובדה שיוצר המשחק הוא גלן סקופילד (Glen Schofield) שברזומה שלו ניתן למצוא משחקים אגדיים שבהם תיפקד כמפיק בכיר, כמו סדרת קול אוף דיוטי (Call Of Duty), הסנדק 2 (The Godfather II) וכמובן Dead Space.

נתחיל בזה שהאווירה הקודרת והאפלה ומוזיקת הרקע שמלווה את המשחק לא נותנות לנו אפשרות להירגע ומחייבות אותנו תמיד להישאר בדריכות מקסימלית לקראת כל מה שעלול להגיע בכל רגע. בנוסף, כלי הנשק מאוד זהים בשני המשחקים כמו הכפפה הטלקינטית שיכולה באמצעות שדה מגנטי למשוך אלינו חפצים שונים ומאפשרת "לזרוק" אותם על האויבים שלנו.

הכפפה יכולה גם למשוך אלינו את אותם אויבים ולהטיח אותם על הקיר או מעבר לצוק אם יש לידכם אחד כזה. האפשרויות רבות וכולן מהנות. אני באופן אישי מעדיף לזרוק אותם אחד על השני, ככה אני מרכז אותם במקום אחד ודואג שלא אהיה חשוף מאחורה.

זה מוביל אותי לאתגרים השונים שהתמודדתי איתם במהלך המשחק. כראוי לכל משחק הישרדות/זומבים/אימה, יהיו מצבים שבהם מספר רב של אויבים יקיפו אותנו ונצטרך לשרוד את הקרב מבלי לספוג יותר מידי נזק, כי התחמושת מאוד מוגבלת ולא תמיד מד החיים שלנו יהיה מלא. הבעיה הגדולה היא שאי אפשר להסתובב לאחור בלחיצת כפתור, כמו בהרבה משחקים אחרים. מצאתי את עצמי מרוקן מחסניות או סתם לוחץ על כפתורי ההתחמקות כמו איזה מטורף בתקווה שלא יורידו לי את היד או חצי מהפנים.

דבר מתסכל נוסף מתייחס לשמירה האוטומטית. לאורך המשחק נצטרך לאסוף שלל ותחמושת שמפוזרים בכל מיני מקומות על מנת להצטייד להמשך הדרך. יש מצבים בהם בזבזתי דקות רבות בלאסוף שלל ממספר חדרים לפני שהגעתי לחדר נוסף שבו מצאתי את מותי בקרב הירואי מול מספר מפלצות קשוחות.

החלק המתסכל הוא שלאחר שחזרתי לנקודת שמירה, הייתי צריך לאסוף מחדש את כל הדברים. כשמשחקים על הרמה הכי קשה, מגיעים למצב שבו מבזבזים כמה דקות בליקוט רק כדי למות תוך מספר שניות בקרב הראשון. זה נורא מתסכל הדבר הזה כי נאלצתי פשוט לוותר על שלל חשוב ולפעמים אי אפשר לחזור אחורה לאחר קרב.

משחקים מהסוג הזה מקבלים ערך מוסף שנכנסים לאווירה המתאימה. החוויה הייתה משודרגת בכמה רמות כששיחקתי בלילה (או בחדר חשוך) עם אוזניות. מצד אחד היה לי הרבה יותר קל להכין את עצמי נפשית ולדעת מאיפה המפלצות מגיעות. מצד שני... אוי לא, הם כל כך קרובים שזה נשמע כאילו הם לוחשים לי באוזן. תראו, כך או כך הדופק לא יישאר אותו דבר, את זה אני יכול להבטיח לכם. גם לאחר סקירת המשחק, אני עדיין מאוד נהנה ממנו ומחכה לראות איך העלילה מתגלגלת.

בשורה התחתונה

תראו, המשחק "עושה את העבודה" ומצדיק בעיניי את ההייפ והעניין שיש סביבו. הבטיחו לי משחק אימה/מדע/בדיוני עם גרפיקה מציאותית וקיבלתי את זה בצורה מעוררת חלחלה (ואני אומר את זה בקטע טוב, כן ?). אך כמו בכל משחק שבו מתים לא מעט, זה נורא מתיש לראות כל פעם מחדש את סרטוני המעבר שבו הורגים אותי בכל מיני דרכים אכזריות ושונות. הרי גם ככה התחמושת שלנו מאוד מוגבלת ולרוב אנו נרצה לחסוך כמה שיותר כדורים, אז הגיוני שנמות לא מעט, במיוחד אם משחקים על הרמה הכי קשה. אגב, לאחר עדכון גרסא, כעת גם ניתן לדלג עליהם באמצעות לחיצה ארוכה על כפתור ה- X בבקר המשחק.

בנוסף, אי אפשר להתעלם מהדברים שאמורים היו להיות ייחודיים לחווית המשחק של קאליסטו פרוטוקול, אך הם לא היו מלוטשים מספיק. הזמן הארוך יחסית שלוקח לדמות להחליף נשקים או העובדה שמתתי הרבה פעמים רק מפני שלא יכולתי להסתובב מספיק מהר לאויב שמאחורי, השפיעו לרעה על החוויה הכללית. אני אסייג ואומר שהמשחק יצא לפני קצת יותר משבוע, לכן הגיוני שנקבל עדכון שיטפל בכמה בעיות, קטנות וגדולות כאחד.

אז לסיום אני רוצה להדגיש שאני בהחלט ממליץ לתת הזדמנות למשחק הזה, כנראה ששיחקתם במשחקים יותר טובים וכנראה ששיחקתם במשחקים יותר מפחידים אבל קאליסטו פרוטוקול הוא לא משחק שאפשר להישאר אדישים אליו. אז צאו, תהנו ואל תשכחו לטעון את הנשק לפני שאתם נכנסים לחדר חדש.

תודה לעדלי יונייטד שסיפקו לנו עותק לסקירה.