Skip to main content

ביקורת בטא: Tom Clancy's The Division 2

 |  Benjamin Sade

בשבוע שעבר שוחררה גרסת הבטא הפרטית Private Beta של המשחק האחרון מסדרת טום קלנסי - The Division 2. המשחק היה פתוח למוזמנים בלבד למשך ארבעה ימים, ואנחנו פה כדי לתת לכם את ההתרשמות הראשונה שלנו ממנה. למי שלא מכיר, המשחק שייך לז'אנר של משחקי התפקידים והוא משלב בתוכו אלמנטים של עולם פתוח, שיתוף פעולה אונליין עם שחקנים אחרים ברשת וכמובן לחימה נגדם.

קצת הקדמה, כל משחק שמעורב בו השם Tom Clancy's הוא בדרך כלל להיט. סדרות המשחקים של ספלינטר סל Splinter Cell, ריינבו סיקס וגוסט ריקון, הן מהמוצלחות בעולם הגיימינג ועד היום תמצאו שחקנים המשוטטים להם בשרתים של המשחקים הללו, למרות שעברו לא מעט שנים מאז השקתן. הסדרות האלה מופצות על ידי יוביסופט Ubisoft, שגם היא טיטאן בכל מה שקשור להפצת משחקים והיא אחראית על משחקים כמו Far Cry, Assassin's Creed ועוד רבים טובים. לכן מיותר לציין שאני מצפה פה למשהו שהוא לא פחות משובר קופות.

אז מה הלו"ז

העלילה לוקחת אותנו לבירת ארה"ב, וושינגטון, שבעה חודשים לאחר שוירוס קטלני התפשט בניו יורק (המשך העלילה מהמשחק הקודם) וגרם לאומה הגדולה בעולם ליפול על ברכיה. למי שזוכר את הסרט של וויל סמית' "אני אגדה", אז העולם נראה בערך ככה. עולם מודרני שכאילו ביום בהיר אחד רוב האוכלוסיה נמחקה - הבניינים מוזנחים, רכבים נטושים באמצע הכביש וכו'.. ארה"ב הפכה למדינה ללא חוק כאשר הכאוס שולט וכנופיות של בוזזים ופורעי חוק תוקפים את כל מי וכל מה שנמצא בדרכם. תפקידנו הוא כמובן להשליט סדר בעיר ולדאוג לקהילה שלנו, על ידי ביצוע מגוון רחב של משימות. ניתן לעשות זאת על ידי חבירה לעוד אזרחים שומרי חוק, ואיתם לחסל את האויבים או לקחת שלוק גדול של מיץ אומץ ולצאת לדרך לבד. ניתן, בין היתר, לחפש משימות צד בהן אנו עוזרים לאנשים מהקהילה.

הבאגים הם לא הבעיה היחידה

לפני שאתחיל לקטר ולהתלונן על יוצרי המשחק (בקטנה), אני בטוח שהם עבדו קשה כדי ליצור משחק ראוי (לכאורה). אז זה לא יהיה הוגן להתייחס יותר מידי לבאגים במשחק כי סך הכל זוהי גרסת בטא שמטרתה לקבל חוות דעת מהקהל ולתקן את כל הבעיות, לפני ההשקה הרשמית שתהיה בעוד כחודש.

אז ככה... מנגנון הריפוי במשחק הוא די מוכר, פשוט תפסו מחסה מחוץ לקרב והמתינו עד שתחלימו. אני אישית לא אוהב את זה. לדעתי זה ממש לא מאתגר שבמהלך קרב אני יורה אל אויביי כאשר אני חשוף לגמרי בפניהם, ולאחר שספגתי מלא פגיעות עד כדי כך שמד הבריאות שלי כמעט ומתרוקן, אני פשוט צריך לסגת קצת, לתפוס מחסה, ולאחר כמה שניות... פוף ! החלמתי לגמרי ואני מוכן לחזור שוב לקרב. פשוט תענוג !

צילום מסך מהמשחק The Division 2

קרדיט תמונה: Ubisoft

עוד דבר שלא התחברתי אליו, הוא העובדה שיכולתי לפרק על מישהו מחסנית על הראש, מטווח קצר של מטרים בודדים, ולמרות זאת בקושי הצלחתי להוריד לו חצי מהחיים. הנשקים כל כך שונים ביעילותם עד כדי עצבים - תתי מקלע (SMG) בקושי שורטים את היריב והמקלעים היותר רציניים כמו LMG למשל, כותשים את היריבים ללא רחמים. עכשיו בטח תגידו "נו מה אתה רוצה, האחד רובה קטן והשני זה מפלצת שיורקת כדורים" ואתם צודקים ! אבל מה שלא הגיוני זה הפער בנזק שכל אחד מהם עושה. 

הבינה המלאכותית של האויבים היא גרועה מאוד, וכל דבר בינה לבין מה שאנחנו חווים במשחק הוא מקרי בהחלט, וזה מאוד איכזב אותי. לא מעט פעמים עמדתי ממש מול האויב, אך מפני שהוא ירה על מישהו אחר, לא משנה כמה התקרבתי אליו, הוא בכלל לא התייחס אליי וזה איפשר לי לחסל אותו בקלות בלתי נסבלת.

יש גם דברים טובים במשחק

המשחק די שוטף והוא מלא באירועים שונים ומשימות שונות שאותן ניתן לתפעל בכל זמן - אז משעמם לא יהיה לכם. המשחק משתדל להיות כמה שיותר נאמן למקור וגם אותנטי לתקופה, ואכן יש חלקים בודדים שבהם זה עובד לא רע בכלל. תקראו לי אולד פאשן ופרימיטיבי אבל ממש אהבתי את הקללות במשחק, לא יודע להסביר למה. אולי כי לשמוע את השותף שלך ליחידה מבקש ממך לאגף את המז**ן הזה מצד ימין, מכניס בך רוח קרבית יותר שמפמפמת בך אדרנלין.

בנוסף, יש גם תוספות ממש מגניבות שניתן להשתמש בהן במהלך הקרב - אחת מהן באה בדמות של רחפן קטן עם רובה שמחובר אליו שיודע איך לצוד את האויבים. תוסף נוסף לנשק הוא מטול קטן וחמוד אך ממש קטלני שניתן להניח על הרצפה והוא כבר ידאג לחסל את האויבים שלכם ולשלוח אותם גבוה לשמיים, בזמן שאתם מסתתרים בתוך מחסה.

לסיכום, למען גילוי נאות, היה לי רק סופ"ש אחד לשחק במשחק והצלחתי לצבור בערך 15 שעות משחק, לכן הביקורת הזו היא לא הכי מעמיקה שיש. כמו כן, גם לא שיחקתי במשחק הקודם (עם כל ההצלחה שלו) ומסתבר שהוא היה לא רע בכלל. לכן, הגעתי למשחק הזה נטול כל דעות או ציפיות. 

בגדול, לא ממש התלהבתי מהמשחק... מצד אחד, למרות ההצלחה הרבה, מעולם לא התחברתי לטום קלנסי ולמשחקים שנושאים את שמו, כי חוץ מעלילה מרתקת, לא הרגשתי שקיבלתי עוד משהו שיגרום לי להמשיך ולעקוב אחרי כל הסדרה, וכך קרה גם הפעם. יש לא מעט משחקים אחרים עם עלילה לא פחות טובה שמספקות חווית משחק שלמה יותר. לגבי המשחק, ה- "טפשות המלאכותית" בולטת מאוד לצערי, ולמרות הסיפור הטוב שמלווה את המשחק אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא פוגמת ברמה קולוסאלית בחווית המשחק.

בתקופה שבה משחקי הבאטל רויאל כמו פורטנייט Fortnite, פאבג PUBG ואפקס לג'נדס Apex Legends משתלטים על עולם הגיימינג, יהיה מעניין לראות אם המשחק הזה יקבל חשיפה אצל גיימרים שכרגע מאבדים את הראש עם כל המשחקים החדשים שיוצאים. וזה עוד קורה בדיוק ש- Apex Legends נכנסת לזירה כדי להיאבק בפורטנייט על הפסגה. לפי כל הבאז והפופולריות שלו, אל תהיו מופתעים אם זה גם יקרה.

תודה לחברת עדלי יונייטד על ששלחה לנו את המשחק לסקירה.

| אולי יעניין אותך גם