ביקורת: UFC 5 - הפעם, לא תרצו להוריד ממנו את הידיים עד הגונג
אם בעבר התרגלנו להשקה של המשחק UFC בכל שנתיים, הפעם חיכינו שנה נוספת לגרסה העדכנית של משחק הלחימה הכי מציאותי שעולם הגיימינג יכול להציע.
על הקאבר של המשחק מופיעים השנה אלכסנדר וולקנובסקי (Alexander Volcanovski), אלוף ה- UFC במשקל נוצה ו- ולנטינה שבצ'נקו (Valentina Shevchenko) האלופה לשעבר במשקל זבוב בליגת הנשים של ה- UFC. אומנם אלה שמות שפחות מוכרים לאוהד הספורט הממוצע, אך עדיין כבודם במקומם מונח והם בהחלט ראויים למעמד.
אז מה אני אגיד לכם, היה שווה את ההמתנה. זהו משחק נפלא שהיה מצוין ועדיין נשאר כזה וקשה לי להוריד ממנו את הידיים. בעיניי זה אחד ממשחקי הספורט הטובים ביותר שיצאו השנה, בטח ובטח אם אני משווה אותו ל- NBA2K24 או EA FC 24, שאותם סיקרתי לאחרונה.
אומנם אני ממש גרוע במשחק וכשאני נכנס למשחקי האונליין אז מנצחים אותי כמעט תמיד, אבל תמיד יצאתי בתחושה של "יא אללה, אם רק הייתי מתזמן טוב יותר את הבעיטה, הייתי יכול למנוע את הזעזוע המוח שהבחור שלי קיבל". ואז מתחילים עוד קרב ואז עוד הפסד.
למה UFC 5 כל כך טוב ?
בעבר, אני זוכר שהמשחק היה קצת קשה עבורי לעיכול מכיוון שמנגנוני הלחימה השונים היו מאוד מסורבלים בכל הקשור להיאבקות והכנעות (Wrestling & Submissions).
הייתי נותן בעיקר אגרופים ובעיטות ואם הקרב היה מגיע לרצפה, הייתי מנסה להבין מה קורה על המסך ואז לוחץ באופן אקראי על כל מיני כפתורים ומקווה לטוב.
השנה, נראה כי הם הנגישו את אותם מנגנונים לטובת אותם אנשים שלא רוצים "להשקיע זמן" בלהבין את סדר הפעולות הדרוש כדי להכניע את היריב על הרצפה. עם זאת, הרוב המוחלט של הקרבות שלי הוכרעו בנוקאאוטים, כי אין סיפוק יותר גדול במשחק הזה מלראות את היריב שלך נופל כמו שק תפוחי אדמה אחרי בעיטה מסובבת לראש.
ההילוכים החוזרים של הנוקאאוט מדהימים אותי כל פעם מחדש, עם זוויות משתנות והשידור שמאט בדיוק ברגע הפגיעה. פשוט להוריד את הכובע.
למי שרוצה קצת נוסטלגיה אז גם לוחמי עבר מפורסמים, כמו ג'ורג סט פייר (Georges St-Pierre) או אפילו ברוס לי (Bruce Lee) ומייק טייסון (Mike Tyson) יכולים לקחת חלק במשחק.
מצבי משחק אונליין
בסך הכל אין יותר מידי גיוון במצבי המשחק. אני לא חושב גם שצריך לצפות ליותר מידי מצבים במשחק ספורט המבוסס על קרב אחד על אחד.
נתחיל דווקא במצבי האונליין של המשחק ובראשם - בליץ (Blitz). מדובר בטורניר הכולל 64 אנשים, שבו נילחם בקרבות קצרים באורך של 2 דקות, כשבכל פעם תהיה מערכת חוקים שונה. זה יכול להיות קרב שמותר להילחם בו רק עם אגרופים, או כזה שאתם לעולם לא מאבדים מהסיבולת שלכם, כך שלא תוכלו להתעייף. וואלה זה ממש נחמד והופך את המשחק למעניין יותר.
אז אחרי שטעמנו קצת מהאגרופים והבעיטות בואו נתקדם לעיקר - Ranked Championship. כאן אתם תתמודדו מול הלוחמים הטובים ביותר ברשת ותוכלו לבחון לעומק את היכולות שלכם. אין כאן יותר מה להסביר, פשוט תקרעו אותם (או תנסו לפחות). אני למשל לא הצלחתי.. נלחמתי ב- 5 קרבות והפסדתי בכולם. הייתי גאה בזה שהצלחתי לשרוד סיבוב אחד מול מישהו. אומנם, אני לא משחק כל כך טוב אבל אני יודע לזהות איכות כשאני פוגש אותה - והמשחק הזה הוא סופר איכותי.
This is The Main Event of the Evening !
מבחינתי, ידעתי מראש שאין סיכוי שאהיה יריב ראוי לשחקנים אחרים בעולם, אז כדאי שאתאים את הרמה של היריבים שלי לכזו שיהיה לי סיכוי לעשות משהו.
התחלתי ביצירת דמות כחלק ממצב הקריירה (Career Mode) שבו יוצרים לוחם ומעצבים אותו לפי הדמיון שלנו, בין אם זה קרחת וזקן, שיער מחומצן או ראסטות ירוקות וקעקוע של לב על המצח. כאן אתם יכולים להתפרע וליצור דמויות מאוד מעניינות והזויות.
אני הייתי "סולידי" ביצירת הדמות שלי ויצרתי מישהו שנראה כאילו הוא יצא מהצילומים של אוואטר, עם מבנה גוף מפוסל ובנוי לתפארת, עור ירוק, מוהוק כתום ושפם שחור של מילואימניק. ניתן ליצור דמויות חדשות גם במצבי האונליין השונים, זה באמת כיף גדול, אבל אנחנו לא פה כדי לשחק סימס, באנו בשביל לפרק אנשים במכות אז בואו נתקדם לאוקטגון.
האופן שבו אנחנו משפרים את הדמות שלנו היא על ידי אימונים וקרבות. אימונים טובים או ניצחון בקרבות יביאו לנו יותר נקודות שאיתן נוכל לשפר את הלוחם שלנו. כמו כן, אנחנו צריכים לשמור על עצמנו מפציעות מכיוון שיש לכל לוחם אורך חיים מסויים שלאט לאט מתקצר, כי אי אפשר להילחם לנצח.
אם לצורך העניין הפסדנו מחניקה או הכנעה, אז לא נקבל נזק ארוך טווח שיכול להשפיע יותר מידי. אבל אם הפסדנו אחרי ששברו לנו 2 צלעות, קיבלנו סדק בארובת העין וזעזוע מוח קשה, אז ככל הנראה שאנחנו לא נצליח להחזיק את הקריירה שלנו יותר מידי זמן.
אם תשאלו אותי, זה החלק הכי טוב במשחק. בין אם זה המציאותיות בשטף הקרב והדגש על אלמנטים חיוניים בקריירת UFC או בין אם זה המציאותיות בקרב UFC, כמו תזמון המכות וההתגוננות. אם אני ארצה לתת בעיטה לראש של היריב, אני אהיה חייב לשמור על מרחק אידיאלי ממנו כדי שהבעיטה תהיה אפקטיבית.
התזמון שבו אנחנו נשחרר מכה הוא מאוד קריטי כי בעיטה אולי תעשה יותר נזק ליריב, אבל אגרוף יהיה מהיר יותר. לכן, יחסית קל יותר להתגונן מפני בעיטה.
גרפיקה וסאונד
כדי לקבל חווית משחק יוצאת דופן, צריך גם שהסאונד והגרפיקה של המשחק יהיו בסטנדרט גבוה. זה כמו התיבול הנכון על מנה שהופכת אותה לגורמה.
ב- UFC 5, מהרגע הראשון אנחנו מקבלים טעימה מזה עם תמונתו של אחד הכוכבים הכי גדולים בהיסטוריה של הענף - ישראל אדסניה (Israel Adesanya), המופיע על מסך הטעינה. התמונה מופיעה בשחור בלבן ורק לאחר כמה שניות מתווסף הצבע. זה מדגיש את הדקויות הקטנות שנלקחו בחשבון בגרפיקה של המשחק. רואים את הבעות הפנים, אגלי הזיעה על הגוף והשרירים המעוצבים שנראים כמעט מושלמים.
פס הקול פשוט נפלא. השירים שמכניסים אותנו לאווירה של המשחק, הפרשנויות של השדרים שגם תורמות לחווית המשחק וגם עוזרות לנו כשהם מודיעים על פציעה של אחד הלוחמים. ואיך אפשר לקבל את חווית ה- UFC השלמה בלי החלק של הצגת השחקנים על ידי מנהל הזירה האגדי, ברוס באפר.
השירים המתנגנים ברקע ללא ספק עוזרים לנו להיכנס לאווירה של המשחק, גם האנימציות של הלוחמים מדוייקות יותר והם אפילו יצרו אנימציות ייחודיות ללוחמים המפורסמים יותר.
נצחון על ידי הכרעת השופטים
אני לא יודע אם זו רוח התקופה שהפכה אותנו לקצת יותר לוחמניים וקרביים, אבל המשחק הזה מגיע בתזמון ממש טוב כדי להוציא עצבים. למרות חוסר היכולת שלי לעמוד ברמות הגבוהות של האונליין, עשיתי קריירה מאוד מרשימה עם הדמות שלי ואף לקחתי אליפות רגע לפני שנאלצתי לפרוש כי הגוף שלי כבר נשחק.
אם נרתעתם מהמשחק הזה בגלל המורכבות שלו או אם מעולם לא שיחקתם בו, לדעתי אתם לא תתאכזבו ממנו. אני ממליץ עליו בחום ומקווה לראות אתכם באוקטגון בקרוב.