כשאמרו לי שאני הולך לסקר משחק בשם Vampire, ישר התלהבתי, כי אני מת על משחקי זומבים והרי מה זה ערפדים אם לא זומבים מתנשאים ממעמד האצולה, וגם תמונת הקאבר של המשחק הייתה די מגניבה עם ערפדית יפהפייה. לאחר מכן, צפיתי בטריילר של המשחק כדי לנסות לקבל איזשהו כיוון לקראת מה אני הולך להתמודד.

בכנות אני יכול לומר שהטריילר היה מאוד מרשים ומסקרן ובאמת שהייתה לי תחושה טובה שאני הולך לשחק במשחק טוב. מה אני אגיד לכם, שוב נפלתי בפח !

כבר בדקות הראשונות בתחילת המשחק זה נראה שכבר נכנסתי לעלילה שנמצאת בעיצומה ואני צריך להתמודד עם הצפה של מידע חדש ולא כל כך ברור שנזרק לכיוון שלי. יש איזשהו "קוד אדום" שהופעל שגורם לאיזושהי בעיה בדרגים הגבוהים של הקאמארילה (Camarilla) והנסיך אייברסן, שהוא בכלל אישה משום מה, מזמנ\ת את הערפדים שלו לדיון חירום כדי לבחון את הצעדים הבאים של הקלאן שלהם. זה מרגיש כאילו התחלתי לראות סדרה מהעונה השנייה שלה.

כולם מכירים את כולם ויודעים את ההיסטוריה המשותפת של המקום ומה קרה עד עצם היום הזה ורק אני, זבוב על הקיר שמנסה להבין מה לעזאזל קורה פה. אז לאחר שהבאתי לכם טעימה קטנה מבלבול מאוד גדול, בואו נצא לדרך.

סוואנסונג (Swansong) הוא משחק תפקידים, שבו אנו מגלמים 3 ערפדים-חוקרים שבכל פעם נצטרך לגלם דמות אחרת. לכל אחד מהגיבורים יש אופי וסט יכולות שונה, ורמת דרג שונה בתוך הקאמארילה, שזהו סוג של ארגון המאגד את כל הערפדים החיים בעולם האופל של בוסטון. בתוך הקאמארילה יש מספר פלגים שכל אחד מהם מנסה להגדיל את כוחו וכל אחד מהגיבורים שלנו מייצג פלג אחר מאותם פלגים. זהו סוג המשחקים שבו אנו לוקחים החלטות וכל החלטה משפיעה על המשך העלילה.

מתי מגיע הקטע של הדם

לאורך המשחק, הדמויות שלנו ייחלשו ויתחילו לפתח רעב לדם אנושי חם וטרי, וכדי לחזק אותם נצטרך לצאת לצוד. הדמות הראשונה איתה נשחק היא אמם (לא, אני לא מגמגם) לואיס (Emem Louis).

אמם היא סוג של אמזונה יפהפייה (עם דמיון גדול לעדן פינס יש לציין) שיכולה לפתות אנשים להיכנס לחדר מבודד הרחק מעיני הקהל הרחב על מנת לנעוץ את שינינו בקורבן שלנו וכך נוכל להחיות את עצמנו. עלינו להיזהר לא לקחת את כל הדם של הקורבן שלנו, אחרת הוא ימות ואז דמויות אחרות במשחק עלולות להתחיל לחשוד בנו.

פעולת הפיתוי\מציצת הדם היא קלה באופן מחריד. רק צריך ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור המשולש בבקר ומיד נעבור לקטע שבו אנו נמצא את עצמנו בתוך החדר הסודי ונראה את הדמות שלנו כבר נועצת את שיניה בקורבן וממלאת את מד החיים שלה. 

אתם בטח יכולים לדמיין את גודל האכזבה שגיליתי שהמשחק אומנם מערב תכנים אלימים אבל באופן מפתיע, אתם לא אלה שבפועל מבצעים אותם. אין איזושהי קומבינציית כפתורים שעלינו לסנכרן או פאזל לפתור, פשוט צריך רק ללחוץ על כפתור - עצוב.

אז איך מנצחים במשחק

במקור, The Masquerade הוא משחק קופסה, ולמי שמכיר את המשחקים מהסגנון הזה של החלפת תפקידים, מנגנון הדו קרב מתבטא בדרך כלל בהשוואת נקודות דרג. לצורך העניין, אם אני צריך לנהל משא ומתן עם מישהו אז מבצעים השוואה בין נקודות "יכולת השכנוע" של כל יריב ומי שיש לו דירוג גבוה יותר מנצח. זה בגדול הקו המנחה את האינטרקציות שלנו עם שאר הדמויות בעלילה. למי שפחות בקטע, זה יכול להיות אחד הדברים היותר מתסכלים במשחק. אבל רגע, יש עוד דברים מתסכלים ! מנגנון ההצלחה שלכם במשימות שופע בחוסר עקביות. גם בסיטואציות בהן לכאורה היו לי מאה אחוזי הצלחה, עדיין הפסדתי בגלל שהיה ליריב שלי עוד יכולת סודית שנחשפתי אליה רק לאחר ביצוע ההחלטה. פה הגיע השלב שדי איבדתי אמון במפתחים של המשחק ורציתי כבר לסיים עם זה.

למה אי אפשר לשחק בבית הזה

המגבלות הגדולות של המשחק מתמקדות בעיקר בעלילה הארוכה והמייגעת. מכיווון שאנו נזרקים ישירות לתוך שיא של אירוע מסוים, נצטרך לצפות בהרבה סרטונים וקטעי מעבר כדי להשלים את החוסר הענק שקיים במידע. זה נהיה כבר מאוד מתסכל כי לפעמים הגעתי למצבים שבהם נגעתי בשלט רק שלוש או ארבע פעמים בפרק זמן של קרוב לעשר דקות. הלו, מה נהיה איתכם חבר'ה ? באתי לשחק, לא לראות נטפליקס.

לפעמים ניסיתי לדלג על הסרטונים אבל משום מה זה לא עבד. זה נראה שאפשרות הדילוג קיימת כי מבקשים ממני ללחוץ לחיצה ארוכה על כפתור הריבוע אבל בפועל לא הצלחתי לדלג על הסרטון. יכול להיות מפני שזו הפעם הראשונה שאני משחק במשחק ומכריחים אותי להבין מה קורה בעלילה, ורק אם אשחק שוב במשחק כדי לבחון אפשרויות שונות בעלילה (לא שיש סיכוי שזה יקרה) אני כן אוכל לדלג עליהם.

סלח לי אבי כי חטאתי

לפני שנסכם את האירוע, יש לי וידוי קטן - לא סיימתי את המשחק. אגדיל ואומר שאפילו די התייאשתי ממנו אחרי פחות משעה מכיוון שהדיאלוגים היו ארוכים מידי בשביל בעיות הקשב שלי. כמובן שזה לא מנע ממני לתת לו צ'אנס אמיתי כי בכל זאת התכנסנו כאן בשביל סיבה מסוימת - צריך לכתוב ביקורת.

אז לאחר שהתאוששתי מהצפת המידע הראשונית, התחלתי להבין מה סיפור הרקע של כל דמות ולפעול בהתאם. ככל שהתקדמתי במשחק, העלילה מן הסתם החלה להתבהר וההחלטות שביצעתי בשלבים הראשונים החלו ליצור עלילה ואז הרגשתי מחוייב יותר לדמות ולמשימות שמולי. אך זה לא היה מספיק כדי למשוך אותי עד סוף המשחק.

לסיכום, בתור משחק שבו אנו משחקים כבלשים, סוואנסונג אומנם מציע לנו הרבה מקומות לחקור אבל זה לא עולם פתוח קלאסי. אם אני צריך בכוח למצוא דברים חיוביים במשחק אז אציין את השחקנים עצמם או יותר נכון את הקולות של השחקנים ופס הקול של המשחק שהיווה את נקודת האור הבודדה המשחק.

אם יש לכם אורך רוח וזמן למשחקים עם תסריט ארוך ואתם בקטע של תככים ומזימות של טלנובלה טורקית, אז המשחק הזה תפור עליכם כמו חליפה יוקרתית על גופה של ערפד.

המשמעות של סוואנסונג בעברית היא "שירת הברבור" ואני מאוד מקווה שעולם הגיימינג ראה את היצירה האחרונה מהמפתחים של המשחק הזה. בואו נגיד שהיה עדיף אם הם היו נשארים במשחקי קופסה.